מוסך קלדרון באר שבע בע"מ

החלטה

1.המבקשת עותרת, בפעם השנייה, לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בהעדר הגנה ביום 5.4.11. בקשה קודמת אשר הוגשה ביום 16.5.11 נדחתה בהחלטתי מיום 15.7.11 בה קבעתי כי המבקשת לא סתרה את עובדת מסירת כתב התביעה ברח' סביון 2 בנתיבות, אשר בוצעה טרם עברה למענה החדש. עוד נקבע בהחלטה הקודמת כי לא נסתרו טענות המשיבה ביחס לטיפול ברכב והתחייבויות המבקשת לשאת בעלות תיקונו.

2. בבקשתה הנוכחית לא טוענת המבקשת דבר ביחס למסירת כתב התביעה אלא טוענת כי בגין הליך גירושיה עברה תקופה קשה ולכן לא הגיבה בזמן לכתב התביעה. ביחס לעילת התביעה טוענת המבקשת כי מדובר בפנייה של המשיבה, לאחר כשנתיים מתיקון הרכב, ומדובר בקנוניה בין המשיבה לאביו של הגרוש שמתנכל למבקשת. לטענתה יתכן כי כלל לא תוקן הרכב ואין זה סביר כי המשיבה שחררה את הרכב ללא קבלת תיקון בגינו. מבין השורות של הבקשה ומהאמור בתגובה, עולה כי הרכב נשוא התביעה הועבר למבקשת בהליך הגירושין, נגנב לאחרונה והמבקשת עותרת לביטול פסק הדין לצורך קבלת תגמולי הביטוח בגין הרכב שתוקן ע"י המשיבה.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה לתגובתה לבקשה הקודמת , כן טוענת המשיבה כי ניתנה החלטה ולא ניתן לשוב ולדון בבקשה.

דיון והכרעה

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובות עולה כי דין הבקשה להדחות הן מחמת טעמים דיוניים והן לגופו של עניין. ראשית, שעה שהוגשה בקשה אחת לביטול פסק דין ונדחתה, לא ניתן להגישה בשנית על בסיס אותה תשתית עובדתית וללא שינוי נסיבות מהותי. אמנם בקשות ביניים ניתן להגיש בשנית אולם אין בסיס דיוני להגשת בקשה חוזרת לאחר שנדחתה בקשה קודמת.

המבקשת לא מתייחסת כלל לאישורי המסירה ולטענות אודות ידיעתה אודות ההליכים והחוב ולפיכך לא הראתה כל טעם למחדלה להתגונן במועד. אין די בהפנייה כללית "לתקופה קשה" עקב גירושין.

גם לגופו של עניין, התייחסות המבקשת לעילת התביעה סתמית תוך הטחת אשמה בבני משפחתה המבקשים להתנכל לה וללא בסיס לקנוניה הנטענת בין המשיבה לחמה. כתב התביעה הוגש תחילה ביום 20.5.10 בגין טיפול מיום 25.1.10. אין יסוד לטענת המבקשת כי המשיבה השתהתה שנתיים בדרישתה. המשיבה הסבירה כיצד אפשרה הוצאת הרכב מרשותה, למרות זכות העכבון, והמבקשת לא התייחסה לעניין זה בבקשתה.

אין למבקשת גם הסבר מדוע על בני משפחתה לשאת בעלות התיקון אם הרכב הועבר לרשותה בהליך הגירושין וכל טענה בעניין זה מקומה בהליכים בין בני המשפחה ולא כלפי המשיבה.

5.פועל יוצא הוא כי אין יסוד לבקשה לביטול פסק הדין. הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: